ניהול עצמי של תאגיד בהליכי חדלות פירעון
חדלות פירעון אינה חייבת להיות סוף החברה. במקרים המתאימים, ההנהלה יכולה להוביל את השיקום – תחת פיקוח.
מאת עו״ד רושאל צולפייב · פורסם שיקום במקום פירוק
ניהול עצמי של תאגיד בהליכי חדלות פירעון מאפשר לחברה בקשיים להמשיך לפעול, לשמר עובדים ולקוחות ולגבש הסדר עם נושיה – בלי למסור את ההגה כולו לגורם חיצוני.
החוק מכיר בכך שלעתים מי שמכיר את העסק הכי טוב הוא ההנהלה הקיימת. בית המשפט רשאי למנות נושא משרה בתאגיד לנאמן, גם אם אינו ברשימת הנאמנים, אם שוכנע – לאחר שמיעת הנושים – שהדבר יסייע להליך ולא יפגע בנושים. במקרה כזה ימונה נאמן נוסף מהרשימה, ובית המשפט יגדיר סמכויות שימנעו ניגוד עניינים (סעיף 36).
הפעלת התאגיד לשם שיקומו
- החברה מבקשת בצו לפתיחת הליכים להורות על הפעלתה, ומצרפת מתווה ראשוני לשיקום ומקורות מימון (סעיף 8).
- השיקום יכול להיות בתכנית שיקום, במכירת הפעילות כעסק חי, או בשילוב (סעיף 58).
- בית המשפט רשאי להתיר אשראי חדש למימון הפעילות, ואף להבטיחו בשעבוד (סעיף 65).
- נושים מובטחים אינם רשאים לממש נכסים הדרושים לשיקום בלי אישור בית המשפט (סעיפים 60, 245).
משא ומתן מוגן לתאגיד מדווח
לתאגידים מדווחים קבע החוק, כהוראת שעה, מסלול של משא ומתן מוגן עם נושים – לרבות מינוי נציג נושים – שמאפשר להגיע להסדר לפני שנפתחים הליכים פורמליים.
למי זה מתאים
לחברות עם ליבה עסקית בריאה ומשבר נזילות – למשל קבלנים בפרויקט שנתקע, חברות שנפגעו מהמלחמה או מאובדן לקוח מרכזי. ככל שפונים מוקדם יותר, כך יש יותר אפשרויות.